יום ראשון, 14 במרס 2010

This blog has moved


This blog is now located at http://tanatof.blogspot.com/.
You will be automatically redirected in 30 seconds, or you may click here.

For feed subscribers, please update your feed subscriptions to
http://tanatof.blogspot.com/feeds/posts/default.

יום שבת, 13 במרס 2010

תערוכת "אשת העשור" בבית יד לבנים- רמת השרון


אני בדיוק חוזר מאירוע הפתיחה של "תערוכת אשת העשור" שנעשה בחסות עיריית רמת השרון..
קיבלתי פנייה לקחת חלק בתערוכה זו ולאייר איור המייצג לדעתי את אשת העשור בישראל.
בסופו של דבר יצרתי יצירה במיוחד לתערוכה, והדמות שבחרתי בה הייתה יונית לוי, מגישת חדשות ערוץ 2.
הנה הציור כפי שפורסם בתערוכה:

בתחילה הייתי בטוח שמדובר בתערוכה קטנה, צנועה ומקומית שלא תמשוך הרבה תשומת לב- אך למרות זאת מאוד החמיאה לי הפנייה להשתתף ובכלל אני מתרגש מכל פרוייקט בו אני לוקח חלק ולא התכוונתי לוותר על אירוע הפתיחה הזה.
מהר מאוד הופתעתי לגלות שהאירוע גדול מכפי שחשבתי. כמות האנשים במקום הייתה נכבדת, האירוע היה חגיגי למדי והיה מלא במלצמות ומקרופונים מכל ערוצי החדשות המובילים ומפה לשם הייתם יכולים לראות גם חלק מהאנשים עליהם בוססו חלק מהעבודות, בין היתר - ג.יפית, ואפילו ציפי לבני (שנהנתה מ-5 קריקטורות שונות) ביקרה בתערוכה ואף נשאה נאום קצר (כיאה לפוליטיקאית :) )

את רוב זמני העברתי בשיחות על הא ודה עם יוצר הקומיקס אורי פינק ונהנתי משאר היצירות בתערוכה.

כמה דקות לפני שהתכוונתי לזוז שמתי לב שצלמי חדשות ערוץ 2 נמשכו ליצירה שלי (יונית לוי אחרי הכל) ושניה לפני שהתחילו לצלם הערתי "אהממ אהממ, זה ציור שלי"... לשמחתי הרבה ומבוכתי הרבה יותר עמדתי מול עדשה גדולה ורואיינתי בעוד אני ממלמל בגמגום חנוק גרון מה הדיעה שלי על יונית לוי והתקשורת (ניסיתי להפריד בניהם, ולצאת כמה שיותר בסדר עם כולם- אבל ללא ספק אני צריך להתאמן יותר על כישוריי מול המצלמה)

זה מה שהיה צמוד לציור, ככה שקרוב לוודאי שאני אסבול מחרם תקשורתי מעכשיו עד אין קץ...אבל היי...היה כיף!

בסופו של דבר היה ממש נחמד , הופתעתי לראות את מגוון האנשים וה"סלבס" שפקדו את האירוע, אני מקווה שמכל הראיון המלחיץ והמביך הזה שאני לא זוכר מילה ממנו, יתנו לי איזה מאיית השניה זמן מסך ואולי בימים הקרובים תוכלו גם אתם לראות אותי מגמגם בחדשות ערוץ 2.

תעדכנו אותי אם פספסתי את עצמי :)

יום שישי, 5 במרס 2010

I AM IRON MAN....או משהו..


2 פוסטים בשבועיים, פשוט לא נורמלי...
פורים עבר חלף לו ואיתו כל התחפושות, הקישוטים, והילדים המעצבנים שמפוצצים לי נפצים מתחת לחלון.
אני מאוד אוהב את פורים בעיקר כי זה נותן לי תירוץ לעשות משהו יצירתי שאני גם אוכל לשים על עצמי, וגם לא לחטוף מכות ברחוב.
בשנים האחרונות לא יצא לי לעשות משהו רציני אם בכלל מפאת חוסר זמן ותירוצים אחרים, וכך גם השנה.
בגלל זה הלכתי השנה על משהו יותר קונספטואלי שיתן מקסימום אפקט במינימום אביזרים וזמן עבודה.

(קצת על הדמות ועל הסרט- מי שלא מעניין אותו יכול לדלג על הפסקה הבאה)
אחד מסרטי הקומיקס הכי טובים שנעשו לאחרונה לדעתי היה איירון מן (IRON MAN), בקצרה אכתוב שאיירון מן מספר את סיפורו של טוני סטארק, גאון מכניקה והייטק שעשה בוכטה כסף מלהמציא נשקים מגניבים ולמכור אותם לכל המרבה במחיר - מפה לשם הבנאדם נחטף ע"י כמה טרוריסטים ממוצא בן דודי שהכריחו אותו לבנות להם טיל. בגלל שבזמן התקיפה והחטיפה הוא חטף מלא רסיסים מאחד הפצצות שהוא עצמו ייצר, היו צריכים לתקוע לו אלקטרומגנט (רמקול של סובארו) בחזה בשביל למנוע מהרסיסים להגיע ללב ולהרוג אותו... מהר מאוד טוני הבין שאם הוא צריך לחיות עם מגנט בחזה כל החיים שלו, כדאי שלפחות יהיה עליו קצת פוזה.
וכך החליט גיבורנו לבנות את הדבר הזה באמצע, גאג'ט שהכיל בתוכו הרבה אנרגיה. הוא בנה חליפה מגניבה שאותה הפעיל באמצעות האנרגיה בחזה....בלה בלה בלה ...ברח...בלה בלה..שיפר חליפה..בלה בלה... לכו תראו את הסרט.
ולענייננו:

אם היה לי זמן ומשאבים (בעיקר זמן) הייתי הולך על כל החליפה, אבללל...לא היה לי.
אז חשבתי שיהיה נחמד לבנות את פתח ניקוז האמבטיה הזה שיש לו בחזה.
ידעתי שלדבר הזה כמה מאפיינים: הוא אמור להיות חשמלי (סוללות), הוא אמור להצמד לחזה (רצועה) , והוא אמור לעשות אור (נורות לד) ואת הכל אני אמור לחבר ביחד (דבק חם!)..
הדבר הראשון שעשיתי היה ליצור את הדיסקית עליה ישב הכל.

לקחתי חתיכה עבה יחסית של פרספקס שקוף וחתכתי אותו בצורה של עיגול - אני חייב לציין שאם אין לכם את הכלים המתאימים, זו יכולה להיות עבודה מייגעת מאוד!
אחרי שקיבלתי את הצורה העגולה חרטתי עיגול קטן יותר במרכז וחילקתי את הטבעת החיצונית בחריצים נוספים - בגדול ניסיתי לתת את הצורה הכי קרובה לצורה המקורית:


בצידי החומר קדחתי חורים לתוכם אכניס את נורות הלד, לאחר ששייפתי את החומר נתתי לו מראה חלבי, וע"י כך יצרתי גוף שישבור את האור המופץ בתוכו ויעזור לפזר אותו בצורה אחידה (מה שלא ידעתי הוא שהנורות כל כך חזקות וממוקדות שהייתי צריך לחשוב על חומר שסופג אור בצורה טובה יותר)
צבעתי בשחור את כל השקעים בחומר על מנת לחסום את האור במקומות שלא אמורים להיות מוארים:


לאחר מכן התחלתי בהלחמת הלדים, הכנסתי את הלדים לשקעים בצד החומר וקיבעתי אותם בעזרת דבק חם, חשוב לזכור שכשעובדים עם לדים צריך לחבר לכל לד נגד שתואם את ההספק החשמלי שמגיע אליו, וכן לשים לב איפה ה+ ואיפה ה-.
לצערי בגלל חוסר בזמן גיליתי שאין לי מספיק לדים, במקור תכננתי להשתמש ב10 לדים מסביב ולד אחד במרכז, אבל עבדתי על הכל בסוף השבוע ולא הספקתי לקנות עוד לדים...בגלל זה החלטתי לשים מסביב לדים "אחד כן אחד לא"
סה"כ היו 5 לדים מסביב ולד אחד במרכז.


אחרי שסיימתי עם החיווט וההלחמות (אין לי תמונה שמראה את הצורה הסופית), חיברתי הכל לכבל ארוך שבסופו מחסנית הסוללות ומפסק, אותם אני אוכל להצמיד לחגורה, כדאי לי לעשות את הכל קצת יותר אסטטי בפעם הבאה ולא להראות כמו מחבל מתאבד, אבל סה"כ זה עשה את העבודה:



בסוף הייתי צריך לחשוב איך אני מצמיד את החלק הזה לחזה שלי, היו לי שתי אופציות - הדבקה (לא אידיאלי.. ולא ממש רציתי לגלח את החזה) או רצועה (כן...סוג של חזייה)
הדבר היחידי שמצאתי הייתה רצועה ורודה מהארון של אחותי, כשקצרים בזמן לא מתפנקים!! חיברתי את הרצועה לדיסקית...גם זה נעשה בדבק חם:

הכל היה מוכן...שמתי את הכל עליי, הדיסקית הוסתרה תחת גופיה דקה שאפשרה לאור לעבור דרכה, וכך נוצר האפקט של האור מהחזה (יותר מאוחר גם פינקתי בזקן צרפתי בשביל להיות קצת יותר דומה לרוברט דאוני ג'וניור)
וכעת זה נראה כך:


כמה נקודות לסיום, אחרי שלבשתי את הדבר הזה כמה דקות נורות התחילו להתחמם ולחמם את הדבק החם שהפך להיות חומר צמיגי חם, בפעם הבאה אני אשקול את עניין הדבק החם וקרוב לוודאי שאבחר בדבק קצת יותר עמיד בחום, בכל מקרה הייתי מונע אי נעימות ועיקצוצים בחזה אם הייתי דואג לבידוד טוב יותר בין הרצועה לגוף - אולי עם חתיכת נייר סול או משהו, כדאי גם לזכור שחזיית סטרפלס לא מחזיקה טוב את הדיסקית ששוקלת איזה 100 גרם בערך, ואולי כתפיות היו עוזרות או אולי חולצה תחתונה עליה היתה מודבקת הדיסקית..

בכל מקרה התוצאה הייתה נחמדה למדיי, באופן מפתיע אפילו הצלחתי לזכות במקום שני בתחרות תחפושות ולהתפנק באיזה ספר קומיקס ובקבוק ייגרמייסטר גדול ומשכר...

אם מישהו מעוניין לדעת יותר על איך בניתי, אם משהו לא היה ברור, או אם סתם תרצו להתייעץ איתי או לשתף אותי בדברים שעשיתם/ מתכננים לעשות, אתם מוזמנים לכתוב לי ל tanatof@gmail .com

מקווה להעלות חומרים נוספים בקרוב :)

יום שני, 1 במרס 2010

היום בו החלטתי לבנות גיטרה...שקופה!

טוב, בקצב בו אני מעדכן את הבלוג הזה נראה לי שכדאי לי לשנות את כותרת הבלוג ל"הפוסט השנתי של אהוד".
ובכל זאת, לאחרונה יצא לי לעבוד על כמה פרוייקטים מעניינים שחשבתי שיהיה נחמד לחלוק עמכם, אז הנה..

העניין הוא כזה, רציתי לבנות גיטרה אקוסטית שקופה, אז אמרתי לעצמי "למה לא?"...למה לא?..בעיקר בגלל ש..

1.זה כנראה יהיה שביר
2.
זה כנראה יהיה "שריט"
3.
אף פעם לא בניתי גיטרה, בטח שלא שקופה
4. לא מצאתי שום דבר בגוגל/יוטיוב/אתרי "עשה זאת בעצמך" למינהם שמעיד על כך שמישהו אי פעם בנה גיטרה אקוסטית שקופה (גיטרות חשמליות ותופים דווקא יש...אבל כנראה שאף אחד לא מטומטם מספיק להאמין שחומר שקוף יכול לתת צליל מחמיא כלשהו לגיטרה)

5.זה בטח לא יעבוד, וגם אם כן...זה יהיה צולע לאללה.

למה כן?...כי זה מגניב :)

יצאתי מנקודת הנחה שכל תיבת תהודה מכל חומר תיצור איזשהו צליל, ואם זה המצב, אין סיבה שאני לא אוכל לבנות (אם ממש אדייק ) גיטרה מחומר פלסטי שגם תנגן כמו שצריך.
בשביל לבנות את הגיטרה השקופה החלטתי להשתמש בחומרים השקופים פרספקס ופוליקבונט.

החומרים האלה חזקים וקשיחים, וכן...גם שקופים, לפוליקרבונט יש גם יתרון גמישות על הפרספרס, ובמקומות מקומרים העדפתי להשתמש בו.
למרות או בגלל חוזקם של החומרים הללו, מצאתי קושי רב לחתוך את החלקים שהייתי צריך לבניית הגיטרה בצורה ידנית, בגלל זה החלטתי לנסות דרך קצת יותר מקצועית ומסודרת לייצר את הגיטרה.
לאחר בניה של החלקים בתוכנת תלת מימד במחשב בעזרתה האדיבה של איילת, נשלחו החלקים למכונת CNC שחתכה לי באופן מדוייק את כל החלקים שאני צריך לגיטרה:


כשכל החלקים היו מוכנים, התחלתי בהרכבה שהייתה ברובה הדבקות זהירות בשביל לא ללכלך את החומר
:


הגוף ראשון (תודה לרעי על הדיגמון ידיים):


אח"כ הצוואר. לגבי הסריגים - המרחק בין סריגי המתכת חייב להיות מדוייק על מנת לתת את הצליל הנכון, אני יודע שיש סרגלים מיוחדים למדידה כזו, אבל לי לא היה ..אז פשוט מדדתי את המרחק בין סריג לסריג מגיטרה קיימת שהייתה לי:

קניתי סט חדש של מפתחות למיתרים, יש גבול ליצירתיות אחרי הכל והעדפתי לקנות סט מוכן מאשר להתחיל להנדס לי עכשיו סט כזה מאפס. קדחתי חורים והברגתי את המפתחות למקום:


מפה לשם עשיתי כמה כיוונים, הספקתי לשבור אותה, להדביק מחדש...
ולבסוף זה מה שיצא:
החיסרון הגדול בחומר שקוף הוא העובדה שכל לכלוך רואים, כמו זכוכית, עצם העובדה שפרספקס גם יוצר חשמל סטטי רב לא עזר, ככה שצריך לנקות אותה לעיתים דחופות...אבל בסופו של דבר קיבלתי גיטרה שקופה!

ולשאלה המתבקשת כמובן... האם היא מנגנת?!


מנגנת גם מנגנת :)
היא צריכה עוד מעט עבודה של שיופים והתאמות בשביל לאפשר נגינה נוחה יותר (המיתרים קצת גבוהים מידי), אבל יש לגיטרה צליל עמוק ומפתיע (מעט חלש) שישנה את דעתכם לגבי חשיבות החומר (לא שאני מזלזל חלילה)
אני אשתדל לצלם סרטון קצר שיראה לכם שהגיטרה הזו מסוגלת לנגן...זה בעיקר תלוי בעצלנות שלי ובכישרון הנגינה שלי שהוא קצת מתחת לממוצע.
את רוב העבודה היה עליי לעשות במשרד במקום בו אני עובד, חברת מה טוב פתרונות המחשה שמתמחה בפתרונות המחשה ותצוגות, ניתן להכנס לאתר החברה ולהתרשם ע"י לחיצה כאן.

בפוסט הבא אני אראה לכם משהו קטן שהכנתי לרגל פורים שעובר עלינו לטובה.

חג פורים שמח לכולם!